בבא קמא 64

פרק 64

א <strong><big>הלכה:</big></strong> גָּנַב וְטָבַח בַּשַּׁבָּת כול׳. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן מֵזִיד בְּחֵלֶב וְשׁוֹגֵג בְּקָרְבָּן מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן. מָאן תַּנִּיתָהּ. [רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנִּינָן.] רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קֳדָשִׁים שֶׁחַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְשֶׁאֵין חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן פָּטוּר.
ב רִבִּי יוֹסְטָא בֵּירִבִּי מַתּוֹן שָׁאַל. הַפּוֹדֶה כַלְכָּלָה מִיַּד הַגִּזְבָּר מָהוּ שֶׁתיבטל <i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="61"></i> לְמַעְשְׂרוֹת. מָתִיב רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. הַמַּקְדִּישׁ אֵינוֹ כְמוֹכֵר. וְדִכְוָותָהּ הָפּוֹדֶה אֵינוֹ כְלוֹקֵחַ. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרָה. מְכִירָה כְפִדְיוֹן. אָמְרֵי. רָאוּי הוּא לִפְדּוֹתוֹ וּלְאוֹכְלוֹ.